כשמדברים על עבודה היברידית מדברים בדרך כלל על שתי סביבות עבודה מופרדות המאפשרות תנועה בניהן. מעבר בין עבודה בדיגיטלי לעבודה במשרד הפיזי. אבל האמת היא שכבר זמן רב שתי רמות העבודה הללו נוכחות באופן מקביל בחיי העבודה וככל שעובר הזמן הן מתאחדות לכדי רמה אחת או ממדים שונים של אותה ה"מציאות".
חברת הייעוץ בוסטון שבנתה את משרדיה בניו יורק בקשה להקים משרד דיגיטאלי. לכל עובד היכולת לעקוב אחר הפעילות הפיזית של המשרד, להזמין חדרי עבודה, לבחון היכן נמצאים העובדים האחרים ולתקשר בבניין (כל
אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי בעולם העבודה, בענפים מסוימים הוא כבר נוכח וקיים ואילו באחרים יש עדיין תחושת קפאון. השינויים המבניים בשור העבודה עוד טרום המגפה ייצרו צורות העסקה ואופני עבודה חדשים שככל שיעבור הזמן יהיה להם יותר מקום ויאפשרו מסגרות חדשות בעולם העבודה. כבר כיום ממשלות ומדינות מתחילות לחוקק חוקי עבודה המאפשרים עבודה מבוזרת וזהו צעד ראשון בחשיבה על הכלכלה החדשה אבל עדיין יש עוד עשייה מרובה כדי להשלים פערים. להלן מספר סוגי העסקה ואופני עבודה חדשים שהתהוו בשנים האחרונ
למאמר איך לא ליפול ברשת נכתבה תגובה באתר ייצור ידע על ידי שניים ממובילי התחום בארץ ד"ר פינחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר- משיח. להלן המשך הדיאלוג... במאמרם בקשו ד"ר יחזקאלי ואינג' משיח (להלן הכותבים) להתמודד עם הביקורת שלי על הגישה הרשתית. לפני שאתייחס לתגובתם אבקש להבהיר, מאמרי הראשון לא העביר ביקורת על המתודה הרשתית אלא ניסה לתאר את גבולותיה של השיטה ולהציע דרכים שיאפשרו שיפור וקידום החקר הארגוני במתודה זו. כדי לנסות ולהבהיר את הבעייתיות באופן השימוש ברשתות אני אבקש לקחת את ה
בשנים האחרונות הולכת ומתקבעת גישה חדשה לייצוג של ידע בכלל ושל המציאות האנושית בפרט. אחרי שנים בהן שלט הייצוג של העץ בעל ההיגיון הדדוקטיבי- אינדוקטיבי ( הסקת מסקנות מהכלל לפרט ולהפך), הולך ומשתרש הגיון תפיסתי מורכב יותר בו מקיימים הפרטים מערכות יחסים מסועפות ומורכבות בהרבה. ההתקדמות הטכנולוגית בדמותה של רשת האינטרנט הביאה לתודעה את המשמעות העמוקה של חיבוריות בין הפרטים במערכות מורכבות והעלתה אל פני השטח את ההיגיון הרשתי בו לכל הנקודות במרחב יש חיבורים וקשרים רבים. מורכבות המער
נכון לא לכל ארגון יש את התקציב והיכולת לדאוג למקום ייעודי לביצוע ראיונות עבודה, אבל זה לא העניין. אני מציע לקחת את המאמר הזה כתרגיל מחשבתי ולהבין דרכו כיצד כדאי לחשוב על מרחבים ארגוניים. כל מרחב ארגוני צריך ויכול לשרת את המטרה שלשמה הוא עוצב. על כן שנייה לפני שאנחנו בוחנים את החלל עלינו להגדיר לעצמינו היטב את המטרות הארגוניות שהוא אמור לשרת? ראיון הוא בעצם אחת מנקודות המפגש הראשונות של עובד עם הארגון החדר שישמש לראיון יעיד על המקום אליו הגיע, על מידת הרצינות בה מתייחסים לתהלי
במאמר לעיתון גלובס מתאריך 4.11.2020 כתבה נירית כהן על מרחב העבודה העתידי. המאמר סוקר את האפשרות במסגרתה יעברו בני האדם לעבודה במרחבים וירטואלים מלאים. הכוונה היא שגם הגירויים החושיים יעברו דרך הרשת ובכך ייצרו חוויה משרדית מדומה אך הוליסטית במסגרתה יופעלו כל חושיו של העובד במסגרת המשרד החדש. כמובן שהכותבת צודקת ואכן הטכנולוגיה הולכת ומתקדמת בצעדי ענק לנקודה שבה נוכל לחוות חוויה וירטואלית כלל חושית במסגרתה נחיה במרחבים מדומיינים ובכלל זה גם נוכל לעבוד בהם. הכותבת טועה בכך שהיא
