אלון שוורץ
אסטרטג מרחבי

הקורונה שינתה את האופן שבו אנחנו מתייחסים ותופסים את המשרדים שלנו. למרות שכבר עשרות שנים מומחים וחזאים טוענים שהמשרד איבד את הרלוונטיות שלו נדרשנו לזעזוע עולמי כדי להבין שהאופן בו אנו משתמשים במשרד הוא לפחות לא הכרחי. יש אפשרויות שונות שיטות העסקה מגוונות ובעצם הגיע הזמן לשאול את השאלה הבסיסית ביותר למה אנחנו זקוקים למשרד? מהו האופן המדויק ביותר בו יוכל המשרד לשרת את הצרכים של הארגון? מה שברור לחלוטין וכנראה הוא המפתח לתשובה לשאלה הזו הוא הרצון העז של מירב העובדים לשוב לעבודה

לפני מספר שבועות השתתפתי בכנס בינלאומי שעסק בתכנון המשרד החדש בימים שלאחר המגפה. אחד המציגים היה האדריכל אולי בלום ממשרדה של זהא חדיד. חדיד שמתבססת על כוח המחשוב בתכנון מבנים ומרחבים הציגה בכנס את הגישה לתכנון מדויק של משרדים. בעזרת בינה מלאכותית וניטור של מרחבי העבודה והסביבה ניתן לשלוט באופן אופטימלי במרכיבי תכנון מרובים ולייצר לאנשים המשתמשים במשרד חווית עבודה אופיטמאלית. כבר בשלב תכנון צורת המבנה מזינים למחשב פרמטרים רבים על גודל המבנה התאורה שלו ההשתלבות שלו במרחב ועוד ו

אז מה אתם מתכוונים לעשות בחדר ישיבות? מה כבר צריך, שולחן טוב, כסאות נוחים, אמצעי הקרנה למצגות ולוח, מקום לכיבוד ולציוד המשרדי וזהו? האמת ראית חדר ישיבות אחד ראית את כולם... את הדיאלוג הזה עשיתי כבר בכמה וכמה ארגונים, עשיתי אותו מול כמה מנכ"לים ומול כמה מנהלות HR. אני לא מאשים אותם הרי בסוף רוב חדרי ההדרכה נראים אותו הדבר... בקרוב אכתוב על כך מסמך ארוך יותר אבל בינתיים כדי להבהיר את הנקודה אדבר על השולחן. רוב רובם של חדרי הישיבות מתכבדים בשולחנות מלבניים, שולחנות ארוכים שממלאי