אלון שוורץ
אסטרטג מרחבי

הפודקאסט שאלה טובה עוסק בשאילת שאלות. מדוע אנחנו שואלים? מהן שאלות טובות וכיצד שאלות מקדמות אותנו בעולם? ישבנו לשיחה מעניינת של שעה וקצת על מה זו אסטרטגיה מרחבית? מהו מרחב וממה הוא בנוי? וכמובן כיצד משפיע המרחב על האופן שבו אנחנו פועלים מתקשרים ועובדים.

לאט לאט מבלי שרובנו נשים לב לכך המציאות שלנו הולכת ומשתנה, ההפרדה (שתמיד הייתה מלאכותית) בין העולם הפנימי שלנו לעולם החיצוני הולכת ונעלמת. חוקי הפיזיקה שחלים על המרחב האמפירי שלנו אינם רלוונטיים יותר במרחב הווירטואלי ובעצם נוכל לייצר סביבות אנושיות המנותקות לחלוטין מהטבע. חדרי ישיבות ללא כוח משיכה, חדרי ישיבות שיתבצעו במרחבים ייעודיים- בחלל, מתחת לפני הים או אם תרצו בהוגוורטס או בארץ לעולם לא. נוכל מחד להתאים באופן מושלם את החוויות האנושיות לצרכים הפיזיים והרגשיים שלנו אבל מא

לאחרונה יותר ויותר יועצים וארגונים עוסקים בשאלות של סדר. מושג הסדר זוכה לעדנה בעיקר בגלל העדרו במציאות האנושית ובגלל התחושה של התערערותו במסגרת המגיפה. לכך מתלווה מגמה מצטברת של תפיסות וגישות העוסקות ביוצא הדופן- ברבורים שחורים, עולמות בהפרעה וכמובן המלכה האם VUCA. במאמר זה איני מנסה או מתיימר להתייחס לתחושת החידלון האופפת את המרחב או להתערערות הסדר הקיים אני בסך הכל מבקש לנסות ולעשות סדר והבהרה מושגית למושג עצמו: סדר. עכשיו תשאלו את עצמכם למה בוער לי לעסוק בדקדקנות מושגית דו

הרשת ותחום הייעוץ לארגונים בפרט מלאים במודלים כאלה ואחרים שמטרתם היא לסייע ולמקד פתרון בעיות ארגוניות. לעיתים נדמה שעולם הייעוץ הוא בעצם משרדו של הרוקח שכל שנותר לו הוא לפתוח את המגרה המתאימה ולהוציא ממנה את המודל הנכון לפתרון הבעיה. המצב כל כך בעייתי בהיבט זה שלא פעם אני נתקל בקבוצות מקצועיות שבהן עולה השאלה "יש למישהו מודל טוב לניהול שינוי בארגון תעשייתי גלובאלי?" כאילו מדובר בתרופה או מפתח למנעול ספציפי... חשיבה מודלית היא כלי עבודה וכיאה לכל כלי יש לה מגבלות (וגם יתרונות

כשדניאל גרסיה התחיל ללמד בקיימבריג' בוסטון הוא רכש לעצמו זוג אופניים והתחיל לרכב עליהם בכל בוקר מהבית לאוניברסיטה. כדי להגיע הוא הכניס את המסלול לwaze וקיבל את ההמלצה למסלול הנכון ביותר בעבורו. כך מספר ימים הוא נסע על השדרה הראשית בדרך לאקדמיה שמסביבו עוד נוסעים רבים רכבים רעש והמולה. עד שבאחד הימים הוא בחר לרדת מהמסלול הקבוע. שם הוא גילה רחובות צדדיים בהם תנועת המכוניות פחותה בהרבה, יש צמחיה משמעותית יותר, שקט יחסי ציוץ ציפורים ועיר מתקשרת יותר. כשהוא הבין את זה הוא החליט לה

הקורונה אפשרה לארגונים לערוך את אחד הניסויים הגדולים ביותר לגבי האופן בו אנחנו משתמשים במשרד. היא בעצם חייבה את מירב הארגונים למצוא דרכים להתנהל ללא המשרד ובעבודה מרחוק. על ידי הניסוי התגלה בעצם לשם מה המשרד משרת אותנו ובאיזה אופנים ניתן להסתדר בלעדיו. כדי להבין איך יהיה נכון לחזור למשרד אחרי הקורונה על ארגונים להשקיע חשיבה וזמן ולפתח דרכים בהן הם ישתמשו במשרד. למעשה על ארגונים להבין שעד היום המשרד שימש מרכז לשני מרחבי עבודה, המרחב הדיגיטאלי והמרחב הפיזי. לשני המרחבים יש משמע