חיפוש

העתיד כבר כאן


כשמדברים על עבודה היברידית מדברים בדרך כלל על שתי סביבות עבודה מופרדות המאפשרות תנועה בניהן. מעבר בין עבודה בדיגיטלי לעבודה במשרד הפיזי. אבל האמת היא שכבר זמן רב שתי רמות העבודה הללו נוכחות באופן מקביל בחיי העבודה וככל שעובר הזמן הן מתאחדות לכדי רמה אחת או ממדים שונים של אותה ה"מציאות". חברת הייעוץ בוסטון שבנתה את משרדיה בניו יורק בקשה להקים משרד דיגיטאלי. לכל עובד היכולת לעקוב אחר הפעילות הפיזית של המשרד, להזמין חדרי עבודה, לבחון היכן נמצאים העובדים האחרים ולתקשר בבניין (כל עובד שנכנס למשרד מזוהה על ידי הפלאפון שלו והעובדים יכולים לתקשר בינם לבין עצמם. אבל הדבר שעשה שינוי מהותי יותר הוא היכולת של כל עובד להיכנס למשרד גנרי ולהפוך את סביבת העבודה לשלו. על ידי התחברות למשרד יכול העובד לעצב את סביבת העבודה המועדפת עליו ובעצם להיכנס לתוך ה"יקום" המשרדי הייחודי שלו.

חברת teamlab שעוסקת ביצירת מרחבי אומנות דיגיטאלית עצבה משרד לחברה ביפן. המשרד כולו מעוצב בהשראת הג'ונגל ובעצם מאפשר מתרחש כולו בסביבה דיגיטאלית. אמנם לעיצוב זה יש בעיקר משמעויות אסתטיות אבל בקלות ניתן לחשוב על מגוון האפשרויות שמשרד כזה יכול לספק לצורך תפקוד טוב ויעיל יותר של העובדים והארגון.




אילון מאסק פרסם לפני מספר שבועות על התקדמות בפרויקט החיבור בין אדם למכונה במסגרתו ניתן להשתיל שבב במוחנו ובעצם לאפשר קיום משותף לאדם ולמכונה. החיבור הזה בוודאי ישנה מהותית את עולם העבודה ובכלל את הסביבה האנושית.

הסתכלות על התחום הנפשי- דיגיטאלי ועל התחום הפיזי בעבודה כשני מרחבים מנותקים אינה רלוונטית יותר. משרדים חכמים משרדים שמבקשים להיות מותאמים ליום שאחרי הקורונה יבקשו לשלב את שני התחומים באופן מקסימאלי. מחד הכנסת המרחב הפיזי לתוך הדיגיטאלי כדי למקסם את יכולת הייצור והשליטה של העובד מכל מקום פיזי. מאידך החדרת המרחב הדיגיטאלי לתוך המרחב הפיזי כדי להגביר את חווית העבודה ושיתוף הפעולה והידע בעת מפגשים משותפים במרחב. הפתרון ליצירת מיתוג מעסיק, קהילה ותרבות של עבודה משותפת ושמירה על ביזור ועצמאות העובדים עובר דרך האחדה של המרחבים ולא דרך הפרדה היברידית.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול