חיפוש

חשיבה במודלים,



הרשת ותחום הייעוץ לארגונים בפרט מלאים במודלים כאלה ואחרים שמטרתם היא לסייע ולמקד פתרון בעיות ארגוניות. לעיתים נדמה שעולם הייעוץ הוא בעצם משרדו של הרוקח שכל שנותר לו הוא לפתוח את המגרה המתאימה ולהוציא ממנה את המודל הנכון לפתרון הבעיה. המצב כל כך בעייתי בהיבט זה שלא פעם אני נתקל בקבוצות מקצועיות שבהן עולה השאלה "יש למישהו מודל טוב לניהול שינוי בארגון תעשייתי גלובאלי?" כאילו מדובר בתרופה או מפתח למנעול ספציפי...

חשיבה מודלית היא כלי עבודה וכיאה לכל כלי יש לה מגבלות (וגם יתרונות), שימוש לא נכון בכלי, מעבר לכך שהוא מעיד על בעל המקצוע, יש בו כדי ליצור נזק משמעותי למושא השימוש. ארגונים הם ייצור מורכב וסבוך וכדי לטפל בהם באופן הולם, ולייצר בעבורם פתרונות לסוגיות יש להבין אותם על כלל מורכבותם (כבר כאן יש מכשול כבד שהרי המורכבות היא אינסופית במהות, בזמן (הוא משתנה) ובמרחב (הם משתנים!!)). בנוסף קיים הצורך למצוא פתרונות שיהלמו את המורכבות ואת חוסר הידיעה בוודאי בימים אלו של קורונה. אבל לפני שאני נוגע בסוגיית ה"פתרון" אעסוק במודל לכשעצמו.

מודל על פי ההגדרה המילונית הוא- "דוגמא או דגם של המציאות. נוסחה המדמה מציאות מורכבת בעולם הממשי." הגדרה מצוינת שאני מאוד אוהב, מאוד אוהב משום שהיא גם מסבירה מהו מודל אבל גם טומנת בחובה את זרע הפורענות.

מודל הוא הפשטה של המציאות- והפשטה ,למרות מה שנוטים לחשוב, היא תהליך שמצמצם מורכבות. כלומר הוא לוקח תמונה שלמה ומלאה בפרטים ומזקק, מנקה אותה מפרטיה כדי לייצר תרכיז- לייצר תפיסה בסיסית ועקרונית היושבת במהות העניין. כמובן שזה במקרה שמדובר במודל טוב או מוצלח שאכן לוכד את המהות הזו. ועדיין בכל מקרה ובכל מצב המהות הזו אינה הדבר עצמו- היא מרכיב שלו היא חלק, פרגמנט של המציאות וככל שתהיה מהותית יש לידה ובסביבתה מהויות נוספות רלוונטיות לא פחות שנדחקו הצידה בשעת יצירת המודל.

אני מניח שחלקכם איבדו אותי בתיאור המופשט הזה אז אני אנסה לתקוף את הנושא ממקום אחר שגם הוא חלק מההגדרה של המודל- דמיון. דמיון בין עצמים אינו זהות. זהות היא מצב שבו שני העצמים אחד הם. דמיון הוא מצב שבו יש שונות מהותית בין העצמים ורק חלקים אחדים זהים ומהווים את הקשר - הדמיון. אבל אם נרד לעומקו של המושג אזי דמיון עוסק יותר בשונות של העצמים מאשר בזהותם.

מספר דוגמאות לפער שבין המודל הדוגמא לבין המציאות או אם תרצו הדמיון בין המודל למציאות:

כולנו מלמדים את ילדינו בשלב מסוים בחייהם התינוקיים שיעור מאלף על קולותיהם של בעלי החיים. איך עושה? זו שאלה שנמצאת בקוריקולום של כל בן אנוש מתחיל מאיך עושה כלב ועד לאיך עושה כבשה? או כמו שיתקנו המהדרין איך נשמעת נביחת הכלב ואיך נשמעת פעיית הכבשה?

המרחק בין מודל לבין המציאות הוא בדיוק אבל בדיוק כמו המרחק בין קולו של הכלב ל"הבהב" או בין יללת החתול ל"מיאו". זה דומה, יש שם איזשהו קו דק של דמיון אבל זהו... אף בן אנוש לא יתקבל למקהלת הכלבים של הצבא האדום עם ההב הב המגוחך הזה...


https://quickdraw.withgoogle.com/data/cat


מפות, ככל שהן מדויקות ככל שהן מציינות מקומות ודרכים הן לא העתק מדויק של המציאות. המפה מתארת מרכיבים מסוימים במציאות והיא עושה זאת כדי להתאים לצורך שימושי. כמו שאמר אחד המרצים שלי כדי להבחין בין המפות למציאות שהן מתארות. אף אחד לא יוצא לטיול על המפה. במקום אחר לואיס קארול בספרו ציד הסנארק מפקיד בידיו של הקפטן את מפת האוקיינוס אותה מפה שזכתה לאיורים כמפה ריקה (כיאה למפה של ים חסר טופוגרפיה).



אבל כאמור אין צורך ללכת למקומות רחוקים מהנושא עליו דן מאמר זה קחו לדוגמא את המודל המפורסם של אדיג'ס על הקשר בין מצבם של ארגונים על ציר הזמן לבין ימי חייו של האדם. אדיג'ס במודל מסביר שארגונים כמו בני אדם נעים ממצב של ינקות למצב של זקנה ועוברים דרך והתבגרות.



מן הסתם יש משמעות ויש קשר בין המחזורים אלמלא כן המודל פשוט לא היה "עושה שכל" אבל כולם מבינים באופן די פשוט שבאותה מידה ניתן היה לבנות מודל שמסביר את ההתפתחות הארגונית על ציר הזמן כהתפתחות של מחזור המים בטבע... ברשותכם לא אטרח ואבצע הדגמה למודל החלופי וייתכן בהחלט שהערך המעשי של המודל שלי (מהיום מודל שוורץ) הוא פחות בהרבה מערכו של המודל האדיג'סי אבל זה לא חשוב! העניין הוא שהמודל של אדיג'ס הוא פרגמנט של מציאות, הוא זווית מבט על המורכבות הארגונית, הוא לא מתכון, הוא לא תשובה, הוא לא שיטה או תכנית עבודה. ארגונים שבהם תהיה קפיצה משלב הינקות לשלב הזקנה לא בהכרח יפתחו פתולוגיה, וארגונים שינועו הפוך במרחב הזמן לא מועדים בהכרח לפורענות. כן, יש ערך לשימת לב או להתייחסות למצב הארגוני דרך הפריזמה הזו. אבל אין בכך כדי להסיק או לנבא מה יקרה לארגון מחר בבוקר.

בעבר ארגונים תיארו עצמם על פי מודל של עץ. מודל העץ נטוע עמוק בתרבות האנושית ויסודותיו בתפיסה האריסטוטלית של מחשבת הסוג והמין. מודל העץ מהווה בסיס לחשיבה היומיומית של רוב האנשים שיסודה בדדוקציה ואינדוקציה. לאחרונה יותר ויותר יועצים מבינים את חוסר הרלוונטיות והפער בין המודל ההירארכי העצי לבין האופן שבו מאורגנים אנשים לכן הוא הוחלף במודל הרשתי. נכון, המודל הרשתי מתאר נקודת מבט עכשווית יותר של המציאות, מורכבת יותר ומאפשרת יותר התערבויות והבנה של התופעה ולמרות זאת היא עדיין מודל. המציאות אינה מאורגנת ברשת, המציאות מורכבת יותר. למודל הרשתי טוב ומוצלח ככל שיהיה יש מגבלות כלכל מודל התופס את המציאות באופן חלקי. מחשב אישי הוא כלי עבודה מוצלח יותר ממכונת כתיבה ולמרות זאת הוא כלי שיש לו מגבלות.



הגישה המדעית, והרצון של השוק לייצר פתרונות לבעיות מחזקים את הגישה והתפיסה שלכל בעיה ארגונית יש למצוא פתרון ועדיף שיהיה זה פתרון מדף. מדוע פתרון מדף? כי פתרון מדף הוא מחיר וניתן להפיץ אותו כשיטה, כתפיסה שעובדת. כך במקום להתייחס לתופעה הארגונית כפי שהיא- מורכבת, מסובכת ומעורפלת. כתופעה שמשתנה תדיר ובו זמנית. תופעה שכדי לתפוס אותה בכוליותה יש להתנהל ראשית בצניעות.

אני אומר לנועצים שלי, לא פעם, התופעה הארגונית היא אלכימיה היא לא עיסוק בכימיה. אנשים ועובדים משתנים ומשנים את דעתם, פועלים באופן שונה ומתייחסים למציאות דרך פריזמות שונות. אנשים יכולים להתנהל בקשיחות מול עובד א, באמפטיה מול עובדת ב' בזלזול מול המוכר בחנות ובניכור מוחלט מול קרובי משפחתם ובאופן שונה מול כל אחד מאלה בימים אחרים. אז נכון שמדע הפסיכולוגיה יטען שאנשים משתנים הרבה פחות ממה שנוטים לחשוב... להם אני בדרך כלל עונה "אז למה הם משלמים לכם כל כך הרבה לפגישות שמטרתן שינוי?"

דווקא במצב הנוכחי במסגרתו אנחנו נתונים במבוכה ובחוסר שליטה במציאות איני סבור שחזרה למודלים ולקיבעונות יכולה לשנות את האופן שבו ניצור מציאות אנושית טובה יותר. אם באמת מבקשים להתייחס למורכבות למופרעות לחדשנות יש לעשות זאת באופן שישנה את דרכי ההתנהלות והתפיסות הרווחות. מודלים מקובעים שמייצרים חדשנות. תפיסות וראשי תיבות שמתארים מציאות משתנה לא יוכלו להיות מפתח לא להבנת המצב הנוכחי ובוודאי לא למציאות אחרת בעתיד. אני מכיר יועצת בכירה שמספרת בגלוי שהיא מכשפה, אלכימיה, לא כימיה!

לסיכום: מודל הוא כלי עבודה שנועד לתת נקודת מבט אופן התייחסות לבעיה, ריבוי מודלים מאפשר התייחסות רב ממדים. אמונה במודלים, התמדה במודלים מייצרת קבעון ותפיסת עולם חלקית.

יועץ שמקדש מודלים דומה לאינסטלטור שמתעקש לטפל בכל בעיותיו עם מפתח שוודי. ריבוי כלים מגדיל את המיומנות של בעל המקצוע וההבנה שהמודל אינו העתק של המציאות ואינו "תורה מסיני" מאפשרת שימוש נכון ובריא בכלי.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול