חיפוש

ששת הE עליהם משפיע עיצוב המשרד.



הרבה לפני שהגיעה לפתחנו הקורונה, לעיצוב המשרד הייתה משמעות רבה ליכולת של ארגונים לעבוד באופן נכון ומדויק. הקורונה רק חזקה את המגמה הזו ולמעשה לאחריה יש לתכנן ולעדכן את עיצוב מקומות העבודה ביתר שאת. אם לפני הקורונה יכלו משרדים וארגונים להגיד שמדובר ב"nice to have" היום ברור לחלוטין שתכנון נכון של המשרד הופך ל "necesity".

לצרכי הקליטה והזיכרון נחלק את הסיבות לשש וכולן יתחילו באות E ויוגדרו מעתה 6E

Efficiency, Effectivness, Expression, Environment, Ether,Energy

1. יעילות- כל יועץ היה רוצה לייצר מדד שיראה באופן ודאי שיש בגינו עליה ביעילות של החברה- מדד במסגרתו תהיה עליה ברורה של ROI. האמת צריכה להיאמר, אין הרבה מדדים חד ערכיים שכאלה בוודאי שלא בעולם של פיתוח ארגוני. בהחלט יש מתאמים, מדדים והגיון בריא שמעידים על כך שניצול נכון של שטח מעלה את האפקטיביות של הארגון. מן הסתם היכולת לבצע את אותה העבודה, בפחות שטח בשכירות או בפחות שטח בכלל, יש בכוחה לצמצם עלויות למעסיקים. מכיוון שההוצאה על תקורות היא ההוצאה השנייה בגודלה במירב החברות יש בחסכון זה להוות כלי משמעותי לקידום יעילות.

כבר לפני הקורונה ידע המחקר לומר שאנשים נמצאים ליד השולחנות שלהם בפעילות עבודה בין 40%- 60% מיום העבודה. כיום, כשחלק מהעבודה הפך למבוזר ולמעשה ברור לחלוטין שמטלות רבות ניתן לממש בWFE, ניתן לחסוך בשטח המשרד תוך תכנון מדויק והתאמה לפעילות של החברה.


2. אפקטיביות- היא היכולת של אנשים לעבוד ביחד ולחוד בהרמוניה, היכולת למצוא קולגות בזמן קצר ולהיות בזמינות לאמצעי ייצור ולטכנולוגיה, לקבל את השירות והמתקן המתאים על פי צורך ודרישה וזאת באיזון מושלם למרחב ולחלל המשרדי. ככל שעולים במדד היעילות יש קושי לממש אפקטיביות בפעילות. בעצם צמצום מרחב הפעולה לצרכי חיסכון, סופו שיפגע באפקטיביות הארגונית. נתון זה עולה כעת בזמני צמצום המרחב המשרדי כתוצאה מהמגפה ונדרש איזון מתמיד בין שני המדדים לצורך קידום החברה והחיסכון כאחד.

משרד אפקטיבי פועל על בסיס עקרונות פשוטים ומאפשר לאנשים בו להבין מיד, ולתפקד בהתאם לנדרש מהם, ללא עיסוק או חשיבה מתמשכים. משרד מתוכנן לאפקטיביות מייצר שקיפות וזרימה נכונה של התקשורת ועל ידי כך מעלה את החיבור בין העובדים לבין עצמם ואת החיבור למשרד. על ידי שימוש בכלי תכנון מתקדמים והבנה של אופן העבודה בארגון, הקשר בין האנשים וזרימת העבודה, אפשר לתכנן משרדים מדויקים ואפקטיביים יותר.


3. הבעה- לאסתטיקה של העיצוב יש חשיבות לא מעטה בכמה וכמה אספקטים: מיתוג מעסיק, גאוות יחידה, תחושת העובדים והסיפור המוביל של הארגון. כדי שכל אלה יוכלו להתממש יש לחבר באופן נכון את הרעיונות העיצוביים לסוגיות של יעילות ואפקטיביות וליצור מהלך עיצובי שלם שנותן בסיס לכל השלושה באופן הרמוני.

רוב העובדים יודעים היכן הם עובדים ללא קשר לעיצוב והוא לא יכול ולא צריך להפוך למראית היחידה ולסיבה היחידה סביבה תעוצב כל המערכת המשרדית. אסתטיקה מדויקת מאפשרת שימוש מדויק במשרד ומחברת את העובדים באופן בלתי אמצעי לעשייה בסביבת עבודה מותאמת. אסתטיקה מייצרת פרטיות או מייצרת תקשורת או מייצרת השראה. כשהאסתטיקה מנומקת המשרד הופך ממיצג של ארכיטקט למקום עבודה מתוכנן עם מדדי רווח והפסד.


4. סביבה- יותר ויותר ארגונים מתחילים לתת את הדעת לאיכות סביבת העבודה. איכות האוויר שנושמים העובדים, התאורה הסאונד של מקום העבודה, חום וקור, לכל אלה יש השפעה רבה על היכולת של אנשים לעבוד ביעילות, על היכולת של אנשים לשמור על בריאותם ולייצר סביבות עבודה ותקשורת בריאה.

מקום עבודה מזוהם הוא מקום עבודה לא יעיל, ימי המחלה המצטברים של העובדים או לחלופין עובדים שממשיכים לעבוד בתנאים לא בריאים פוגעים בתוצר פוגעים באפקטיביות של העסק. לאורך זמן, ובוודאי שלאור המגיפה, יש לתת את הדעת כיצד מייצרים משרדים ובניינים בריאים. משרדים נקיים ללא פליטה מוגזמת של פחמן, ללא זיהום תאורה וללא זיהום קול. היה כבר מי שאמר שלדעתו אדריכלים מתכננים משרדים ומבנים לאנשים ללא אוזניים ויש חברות היום שיודעות לכמת את הROI הגלום בתכנון נכון של הסאונד במשרד.


5. המרחב הדיגיטאלי- המרחב הדיגיטאלי מתקיים בין בני אדם גם ללא מחשבים ובמקביל למרחב הפיזי. המרחב הזה הוא מרחב שמשפיע מהותית על איך ארגונים חושבים ומתנהגים ויש ליצור אותו באופן מתוכנן כך שידע לשרת את הפעילות הפיזית של הארגון וביעילות. מתי עוברים למרחב דיגיטאלי בלעדי? ומתי פועלים בשילוב? איזה כלים מאפשרים לייצר את השילוביות הזו באופן אופטימאלי? ומהם היתרונות והחסרים של כל מרחב? אם המרחב הפיזי מאפשר תקשורת מקרבת אינטימית וחדשנית איך משתמשים בו כדי לגבות ולחזק את המרחב הדיגיטאלי הלוקה בהיבטים אלה? ולהפך איך משתמשים ביעילות ובארגון של המרחב הדיגיטאלי כדי להשפיע על האופן בו מתנהל המרחב הפיזי?

ימי הקורונה גרמו לארגונים רבים לאלתר את ההיבטים הללו וכעת הגיע העת לתכנן ולארגן בקפידה את הפעילות במרחבים השונים כך שיתאימו לסעיפים הקודמים- יעילות, אפקטיביות, אסתטיקה וסביבה.


6. אנרגיה- כן למקום עבודה יש את היכולת להגביר ו"להרים" את האנרגיות של אנשים ומאידך את היכולת לכבות אותן. משרד יודע לשמח את יושביו ובאותה מידה יכול לתסכל אותם ולייצר בעבורם מכשולים רגשיים ומנטאליים בדרך לעבודה. ראיתי לצערי לא מעט חברות שנתקלו בעובדים עצובים בגלל מעבר למשרד חדש! משרד שהאנרגיה שלו לא תאמה כלל את המצב המחלקתי או את אופני העבודה של הארגון. משרדים והעיצוב שלהם עוסקים תמיד במהלכי שינוי ואנשים משתנים או מתפתחים מול תחושות פנימיות ואנרגיות.

הרצון לחזור למשרד, לאינטראקציה יכול להוות מנוף ליצירת משרדים שיחברו את העובדים שייצרו התרחשות מפגש והשראה. משרדים שיהוו מקום שמאפשר "מגרש משחקים" שימצה את היכולות של מירב העובדים ויאפשר להם באופן יעיל ואפקטיבי למצות את הפוטנציאל שלהם ושל חבריהם לעבודה בשיתוף.


המשרד החדש יוכלל להוות קפיצת מדרגה באופן שבו ארגונים וחברות עובדים, הוא יוכל לאפשר התאמה מדויקת יותר בין הצרכים של עובדים לצרכים של הארגון ויוכל לדייק את האופן שבו אנשים עובדים. בהיבט הזה הקורונה היא לא משבר היא הזדמנות לממש ולסגור את הפער שנוצר בשנים האחרונות בין המשרד הפיזי לבין הפעילות הארגונית. המשרד הפך בשנים האחרונות לפחות ופחות רלוונטי הקורונה יכולה ומאפשרת לצמצם את הפער.

אם אתם חושבים על סביבת העבודה שלכם, מתכננים שינוי במשרד ( היברידיות דיגיטליזציה ועוד) וכמובן אם אתם מתכננים מעבר או התרחבות, אל תהססו לפנות ולקבל דו"ח אסטרטגיה מרחבית.


קרדיט- ל neil usher- The elemental workplace

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול